<h1>שו"ת התשב"ץ ח"א סימן פ"ח</h1>
<h2>דף ו:</h2>
עוד שאלת לפרש לך קצת מילות נתקשו עליך, והם ציר, ומורייס, וכותח, וכוספן, והילמי. תשובה דע כי ציר ומורייס שניהם הם נעשין מן הדגים כדמוכח בפרק הנודר מן המבושל [נדרים נ"א ע"ב], דתנן התם דג דגים שאני טועם אסור בהן וכו' ומותר בציר ומורייס, כלומר שאף על פי שמהדגים הם נעשים הוא מותר בהם, משום דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם, וציר ומורייס לא קרו להו לא דג ולא דגים. אבל יש הפרש ביניהם, כי המורייס הוא נעשה משומן דגים, ולא היו עושים אותו אלא מדגים טהורים, ולפעמים היו מערבין בו יין ולפעמים היה מקלקלו היין. והיינו דאמרינן בפרק שני דעבודה זרה מורייס אומן מותר, דמשום דגים טמאים ליכא למיחש, ומשום יין נסך ליכא למיחש כדפרישו טעמא בגמרא דאיידי דנפיש שומניה פעם ראשון ושני מקלקל ליה חמרא. וציר אינו שומן דגים כמו שכתבת, ואינו אלא הזיעה היוצאת מהם על ידי מלח. וקאמרי רבוואתא ז"ל דציר דגים טמאים אינו אסור מן התורה אלא מדרבנן, ומשום הכי מקילין בפרק אין מעמידין [ע"ז ל"ט ע"ב] בציר שיש בו אפילו כילבית אחת להחזיקו בטהור. והא דתניא אלה הטמאים לאסור צירן ורוטבן, אסמכתא בעלמא היא.
